↑A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 115: ỉšryt
גיזרון המילה שנוי במחלוקת, וישנן מספר פתרונות מוצעים לסוגיית מקורה ויחסה הגיזרוני לכינוי הזיקה שֶׁ־ּ:[1]
הכינוי שֶׁ־ּ נוצר דרך התקצרות הכינוי אֲשֶׁר (אֲשֶׁר > *אש־ּ > שֶׁ־ּ) - עם זאת, קשה לקבל את הרעיון כאילו שֶׁ־ּ הוא תוצר תנייני, משום ששימושו כיסוד רומז ידוע היטב, במיוחד באכדית, שם ניתן למצואו אף ככינוי זיקה.
הכינוי אֲשֶׁר התפתח מן שֶׁ־ּ (שֶׁ־ּ > *אש־ּ [נוספה א פרוסתטית לפני עיצור שורק, ראו: זְרוֹעַ/אֶזְרוֹעַ] > אֲשֶׁר [נוספה ר כפרי היבדלות, ראו: כִּסֵּא/כֻּרְסָה])
הפתרון הכי מתקבל על הדעת, הוא שאין קשר גזרוני כלל וכלל בין שֶׁ־ּ ואֲשֶׁר. ידוע כי שֶׁ־ּ הינו יסוד רומז קדום, ואילו את אֲשֶׁר אולי גזור משם עצם בהוראת ״מקום״ (משורש זה נגזרה תיבת אֲתַר, ״מקום״, הארמית). ההתפתחות הסמנטית מתיבות בהוראת ״מקום״ לכינויי זיקה ידועה (ראה: תיבת wo הגרמנית).
↑״תורת ההגה והצורות של לשון המקרא״, יהושע בלאו, עמ׳ 167; הוצאה מחודשת תש״ע, סדרת אסופות ומבואות בלשון, ח; הוצאת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית.
לערך העוסק באֲשֻׁר, 'צעד'; ראו בכתיב מלא, אֲשׁוּר.
ערך בוויקיפדיה: אושר
ציטוטים בוויקיציטוט: אושר