מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אום או או"ם .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אם
הגייה * em
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־מ־ם
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ אִמָּהוֹת גם'׳ אִמּוֹת; אֵם־, ר׳ אִמּוֹת־; כ׳ אִמִּי, אִמּוֹתֵינוּ
אישה שיש לה ילד , נקבת בעלי חיים שיש לה ולדות, הורה ממין נקבה.
”וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי“ (בראשית ג , פסוק כ ) ”אִמִּי , זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, הָיְתָה צַדֶּקֶת גְּמוּרָה/ וּבְאַלְמְנוּתָהּ עֲנִיָּה מְרוּדָה“ (אִמִּי, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה ) "לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ / לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתְנוּ לוֹ קוֹמָתוֹ וְאֹפֶן חִיּוּכוֹ..." ("לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם", זלדה )
לשון חז"ל בהשאלה: רחם; האיבר בו מתפתח העובר בגוף האשה.
”אָמַר תּוֹדוֹס הָרוֹפֵא, אֵין פָּרָה וַחֲזִירָה יוֹצְאָה מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא עַד שֶׁהֵם חוֹתְכִין אֶת הָאֵם שֶׁלָּהּ, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵּלֵד.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ד, משנה ד ) אישה מנהלת או אחראית במוסד.
אם הבית מנהלת את הפנימיה.
מקור, מה שיש לו הסתעפויות.
הבטלה אם כל חטאת.
על לוח האם במחשב מורכבים לוח המעבד, כרטיס זיכרון, כרטיס תקשורת, כרטיס שמע, ועוד.
התברר ששלוש החברות שהשתתפו במכרז, כולן חברות בת של חברת אם אחת.
באוגריתית: 𐎜𐎎 (אֻם)[ 1] [ 2] [ 3] [ 4]
אין לבלבל ערך זה עם הערך [[:עִם ]] .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אם
הגייה * 'im
חלק דיבר מילת חיבור
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא אם לא תאכל, יבוא שוטר. ”הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ“ (בראשית ד , פסוק ז ) "ואם קיבל הבעל אחריות הנדוניה עליו, ונעשת ברשותו – אם פחתה, פחתה לו, ואם הותירה, הותירה לו – הרי זו נקראת נכסי צאן ברזל; ואם לא קיבל אחריות הנדוניה עליו, אלא הרי היא ברשות האישה – אם פחתה, פחתה לה, ואם הותירה, הותירה לה – הרי זו נקראת נכסי מלוג." (משנה תורה, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ז) במשפט שבועה: לא, שלא.
”וְהוּא יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַה' לֵאמֹר: אִם אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב“ (מלכים א׳ ב , פסוק ח )
לשון המקרא כאשר .
”וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתׇן זֶרַע לְאָחִי“ (בראשית לח , פסוק ט ) ”וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל, וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו.“ (שופטים ו , פסוק ג ) לשון ימי הביניים "בראות הדרו גיל לכל נכאב, ואם הן בחזותו אויבים נעצבו." (טודרוס בן יהודה אבולעפיה /"בתי זמיריי קודמים יערבו") "ובַחר בתבונה מנעוריו,ואם כור הזמן שָׁבַע בחרוֹ" . (ר' שלמה אבן גבירול/"אני האיש") {{{2}}} "שלח יונה מבשרת, ואם אינה מספרת"|(ר' שמואל הנגיד/"שלח יונה")}}
אנגלית: if
ספרדית: si
ערבית: إذا , أن
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אום
הגייה * om
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־מ־ם
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ אֻמִּים; אֹם־, ר׳ אֻמֵּי־
אום משושה עברית חדשה מחבר מכני בצורת קולר מתכת עם תבריג פנימי, המתברג על בורג .
גם אוּם . תרגום שאילה מגרמנית:
ועד הלשון העברית, מילון למונחי הטכניקה, תרפ"ט (1929); מילון למונחי כלי־יד, תשכ"ה (1965); מילון למונחי המכונית, תשט"ו (1955).
ערך בוויקיפדיה:
אום תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
אומים
↑ לוחות UT Krt, 49 VI, 51 III, 52, 607 ↑ KAI 11, 24 (מצבת כלמו ), 26 (כתובת אזתוד ),48 (כתובת בנבעל )↑ KAI 83↑ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות , דביר, 1942, עמ' 171 ↑ KAI 10 (מצבת יחומלך ), 13 (הסרקופג של תבנת ), 14 (הסרקופג של אשמונעזר השני ), 26 (כתובת אזתוד ), 69
ערך בוויקיפדיה: אום
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אומים