לדלג לתוכן

קוד מדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלט אזהרה להובלת כלור – מספר או"ם 1017

קוד מדינה (באנגלית: Country code) הוא קוד קצר, אלפאנומרי, המשמש לזיהוי מדינות וטריטוריות נלוות. השימוש העיקרי בקודים אלו הוא בעיבוד נתונים ובתחום התקשורת. במהלך השנים פותחו מספר מערכות לזיהוי מדינות באמצעות קודים.[1]

המונח "קוד מדינה" מתייחס לעיתים קרובות לתקן ISO 3166-1 alpha-2, הכולל קודים בני שתי אותיות לזיהוי מדינות. בנוסף, הוא מתייחס גם לקוד החיוג הבינלאומי של מדינה, אשר מוסדר במסגרת המלצת E.164 של האיגוד הבינלאומי לטלקומוניקציה (ITU).

תקן ISO 3166-1 מגדיר קודי זיהוי קצרים לרוב המדינות והטריטוריות התלויות בהן:

  • ISO 3166-1 alpha-2 : קוד בן שתי אותיות
  • ISO 3166-1 alpha-3 : קוד בן שלוש אותיות
  • קוד מספרי ISO 3166-1 : קוד בן שלוש ספרות

תקן ISO 3166-1 alpha-2 משמש לקביעת סיומות האינטרנט של כל מדינה, וכן לקביעת קודי מטבעות העולם בהתאם לתקן ISO 4217.

הקודים של ישראל לפי תקן ISO 3166-1 הם:

קודי מדינות לטלפון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודי חיוג בינלאומיים הם קידומות מספר טלפון המשמשות לחיוג ישיר בינלאומי (IDD), שהוא מנגנון המאפשר להגיע למנויים באזורים מחוץ למדינה באמצעות רשתות תקשורת בינלאומיות. קודי המדינה בתחום הטלפוניה מוגדרים על ידי האיגוד הבינלאומי לטלקומוניקציה (ITU) בתקני ITU-T E.123 ו-E.164.

קודי מדינה מהווים חלק מתוכנית המספור הבינלאומית בטלפוניה. הם מחויגים לפני מספר הטלפון הלאומי של היעד במדינה או בטריטוריה זרה, אך לרוב נדרשת גם הקלדה של קידומת נוספת – קידומת חיוג בינלאומית, שהיא קוד יציאה ממערך המספור הלאומי אל המספור הבינלאומי. תקני האיגוד הבינלאומי לטלקומוניקציה (ITU) ממליצים על הרצף הספרתי 00 כקידומת זו, ורוב המדינות אכן משתמשות בו.

קודי ITU אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-ITU מתחזק גם את קודי המדינות הבאים:

  • קודי המדינה הסלולריים (MCC) E.212, עבור כתובות טלפונים ניידים/אלחוטיים.
  • קידומת ITU, התווים הראשונים של אותות הקריאה של תחנות רדיו וטלוויזיה (ימיות, אווירונאוטיקה, שידור וסוגים אחרים) לזיהוי ארץ המוצא שלהן.[2][3]
    • קידומת ITU - הן התווים הראשונים של סימני קריאה של תחנות חובבים וניסיוניות, קידומות ספציפיות לשימוש רדיו חובבני וניסיוני, כך שניתן יהיה לזהות את המפעילים לפי מדינת המוצא שלהם. קידומות אלו מוקצות ומנוהלות כחוק על ידי הרשות הלאומית המוסמכת, כדי שניתן יהיה לזהות את המדינה ממנה פועל המפעיל.
  • ספרות זיהוי ימיות (Maritime Identification Digits), לזיהוי מדינות בשידורי רדיו ניידים ימיים.
  • קודי אותיות של ITU, לזיהוי מדינות חברות ב-ITU.

קודי מדינה אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפתחי תקן ISO 3166 התכוונו לכך שבמהלך הזמן הוא יחליף מערכות קידוד אחרות.

מערכות אחרות לשימוש כללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קודי מדינה של GS1, שהוגדרו על ידי הארגון הבינלאומי ללא מטרות רווח GS1 עבור מספר פריט סחר גלובלי (GTIN) ותקנים אחרים עבור ברקודים וקידומות החברה המתאימות.
  • WIPO ST.3, שהוגדר על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) לזיהוי מדינות וארגוני קניין רוחני אזוריים כאחד.
  • קודי רישום רכב בינלאומיים, במסגרת אמנת ז'נבה בדבר תנועה בדרכים משנת 1949 ואמנת וינה בדבר תעבורה בדרכים משנת 1968, לזיהוי המדינה שהנפיקה את לוחית הרישוי של רכב מנועי.
    • לאחר הרחבת האיחוד האירופי בשנת 2004, האיחוד האירופי החל להשתמש בקוד ISO 3166-1 alpha-2 עבור קודי לוחיות רישוי, אך עם שני שינויים: EL עבור יוון (במקום GR) ו-(לשעבר) UK עבור בריטניה (במקום GB)[5]
    • לוחיות רישוי דיפלומטיות בארצות הברית, המונפקות על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית לדיפלומטים מוסמכים, כוללות קוד מדינה בן שתי אותיות לזיהוי מדינתו של הנציג.
  • קידומות רישום מטוסים של ICAO, שהוגדרו על ידי ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO) לזיהוי מדינת הרישום של כלי טיס.
  • קידומות של קוד שדה תעופה של ICAO, המוגדרות על ידי ICAO לזיהוי מדינת שדה תעופה.
  • קודי מדינה של UIC, לזיהוי חברים באיגוד הבינלאומי של הרכבות (UIC).

קודים אחרים למטרות ספציפיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קידודים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהויות מדינה עשויות להיות מקודדות במערכות הקידוד הבאות:

רשימת קודי מדינת ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קודי מדינת ישראל במערכות סיווג בינלאומיות שונות[6][7][8]
קוד ISO 3166-1 מספריקוד ISO 3166-1 אלפא-3קוד ISO 3166-1 אלפא-2קוד חיוג בינלאומי (E.164)
376ISRIL972
קוד IOC (אולימפי)סיומת אינטרנט (ccTLD)קידומת ICAO לשדות תעופהקידומת ICAO לרישום מטוסים
ISR.ilLL4X-
קוד מדינה סלולרי (E.212)קוד נאט"ו (3 אותיות)קוד נאט"ו (2 אותיות)קוד LOC MARC
425ISRISIS
מזהה ימי של ITUקוד אותיות של ITUקוד FIPSקוד לוחית רישוי
428ISRISIL
קידומת GS1 (GTIN)קוד UNDPקוד WMOקידומות קריאה של ITU
729ISRIS4XA–4XZ, 4ZA, 4ZZ
קוד השפה העברית במערכות הסיווג ISO 639 ובשפות אנגלית, צרפתית וגרמנית[9]
קוד ISO 639-2קוד ISO 639-1שם השפה באנגלית שם השפה בצרפתית שם השפה בגרמנית
hebheHebrewhébreuHebräisch

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוד מדינה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ קודי מדינה, באתר SSL.com
  2. ↑ IoT Glossary: Mobile Country Code (MCC) Explained, Simbase (באנגלית אמריקאית)
  3. ↑ ITU-T Recommendation E.212
  4. ↑ "Announcing Approval of the Withdrawal of Ten Federal Information Processing Standards (FIPS)". Federal Register. 73 (170): 51276. 2 ספט' 2008. E8-20138.
  5. ↑ Tutorial:Country codes and protocol order
  6. ↑ Country Codes, www.statoids.com
  7. ↑ כללי, Country codes: H–I, Wikipedia, 2025-04-01
  8. ↑ Country Codes, www.unc.edu
  9. ↑ ISO 639-2 Language Code List - Codes for the representation of names of languages (Library of Congress), www.loc.gov