לדלג לתוכן

צלב המלחמה 1939–1945

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צלב המלחמה 1939–1945
Croix de guerre 1939-1945
צלב המלחמה 1939–1945
צלב המלחמה 1939–1945
אות צלב המלחמה
פרטים
מדינה צרפתצרפת צרפת
סוג עיטור צבאי
המעניק שר ההגנה של צרפת
רמטכ"ל צבא צרפת
סטטוס עיטור
נוסד 26 בספטמבר 1939 עריכת הנתון בוויקינתונים
החליף את צלב המלחמה 1914–1918
הענקות
סה"כ הוענקו כ-250,000
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צלב המלחמה 1939–1945 (בצרפתית: Croix de guerre 1939-1945) הוא עיטור צבאי שהוענק לבודדים (חיילי צבא צרפת או אזרחי צרפת), יחידות צבא, יישובים, ארגונים או מוסדות שהיו מעורבים בפועל במלחמת העולם השנייה.

האות נחקק, על ידי הפרלמנט הצרפתי, בספטמבר 1939, לאחר פרוץ המלחמה אך לפני כיבוש צרפת על ידי הגרמנים ב-1940. לפי חוק זה היה האות זהה לצלב המלחמה 1914–1918 למעט שינוי בדוגמת הבד שהחזיק את האות.

בתקופת כיבוש צרפת על ידי הגרמנים נקבעו מספר ואריאנטים של צלב המלחמה כששניים מהם נקבעו על ידי משטר וישי. לאחר המלחמה בוטלו האותות שתיקנן משטר וישי ונשללו מאלו להם הוענקו.

כ-250,000 אותות הוענקו מ-1939 ועד 1956.

בשלהי ספטמבר 1939, כחודש מפרוץ מלחמת העולם השנייה, החליט שר המלחמה של צרפת, אדואר דאלאדיה על חקיקת חוק לפיו צלב המלחמה שהוענק במלחמת העולם הראשונה ימשיך לשמש גם במלחמה הנוכחית עם שינויים מינוריים כמו שהבד הנושא את האות יהיה באותם צבעים אך בתבנית שונה וכן שמאחורי הצלב יחרט 1939.

אות "משטר וישי"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1940 פלשה גרמניה לצרפת וב-22 ביוני נחתם הסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית וצרפת לפיו חולקה צרפת כך שחציה תחת שלטון גרמני וחציה תחת שלטון משתפי פעולה עם הנאצים שנקרא משטר וישי. במרץ 1941 החליט משטר זה לבטל את צלב המלחמה, עליו הוחלט ב-1939, ולמסד צלב מלחמה חדש שיחליפו. צלב המלחמה החדש נותר זהה לקודמו אך סומן בצדו האחורי בתאריכים 1939–1940 וצבעי הסרט המחזיק אותו נקבעו לירוק עם שבעה פסים שחורים.

ב-7 בינואר 1944 הודיעה "הוועדה הצרפתית לשחרור לאומי" (CFLN) (צרפ'), ממקום מושבה בגלות בלונדון, על ביטול האות של משטר וישי והחזרת האות שנקבע ב-1939[א].

אות הקרדום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת משטר וישי נוצר "צלב מלחמה" שעוצב עם סרט אפור ופסים כחולים כהים. בצד הקדמי הוטבע קרדום כשידית הקרדום קושטה בכוכבים ובקצה שלה חרוטים פסים בצבעי דגל צרפת. בחלקו התחתון של האות נכתב "מדינת צרפת" (ETAT FRANÇAIS). בצד האחורי נחרט התאריך 1944. האות הזה נדיר.

אות לגיון המתנדבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כיבוש צרפת הוקם לגיון המתנדבים הצרפתים נגד הבולשביזם (L.V.F) שהורכב מצרפתים, פרו נאצים, שהתגייסו לצבא הגרמני ולחמו לצד הוורמאכט בחזית הרוסית. עבור חיילי לגיון טלו יצרה ממשלת וישי אות "צלב מלחמה" מיוחד שנקרא "אות לגיון המתנדבים".

באוקטובר 1944 ביטלה הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית אות זה ושללה אותו ממשתפי הפעולה שכבר קיבלו אותו.

במסגרת הקמת הממשלה הגולה של צרפת בלונדון נשלח אנרי ז'ירו לנהל בזירת צפון אפריקה את הפעילות נגד משטר וישי. במסגרת פעילות זו קבע ז'ירו, במרץ 1943, אות "צלב מלחמה" מיוחד לעיטור מתנגדי המשטר בצפון אפריקה (אות שנקרא ""צלב המלחמה של ז'ירו"). אות זה היה דומה לאות של 1939 עם מספר שינויים קלים והוא חולק לכ-1,000 לוחמים שפעלו בזירת אפריקה.

אות "צרפת החופשית"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1942 יצר שארל דה גול אות "צלב מלחמה" מיוחד עבור חיילי צרפת החופשית. אות זה דמה לאות של 1939 ונשא עליו ענף דקל מוזהב. אות זה נשאר לאחר שחרור צרפת כאות נפרד ולא בוטל.

אות "צלב המלחמה" של 1939–1945 נוצק מברונזה. קוטרו 37 מ"מ והוא בעל ארבעה ענפים ושתי חרבות מוצלבות. בצד הקדמי מופיע ראשה של מריאן, המסמלת את הרפובליקה הצרפתית, כשהיא חובשת מצנפת פריגית וזר דפנה עם הכיתוב "הרפובליקה הצרפתית" (République française). בצידו האחורי של האות נחרט 1939 או 1939–1945. האות נתלה על סרט בד אדום שבו נמתחו ארבעה פסים ירוקים.

כדי להבחין ברמות ההצטיינות השונות של מקבלי האות נוספו לאותות כוכבים או ענפי תמר[1]:

  • כוכבים:
    • הצטיינות ברמת הבריגדה/רגימנט: כוכב ברונזה
    • הצטיינות ברמת הדיוויזיה: כוכב כסף
    • הצטיינות ברמת הקורפוס: כוכב כסף מצופה זהב
  • ענף תמר:
  • הצטיינות ברמת הארמייה: ענף תמר מברונזה
  • 5 מקרי הצטיינות ברמת הארמייה: ענף תמר מכסף[ב]

מקבלי האות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-250,000 אותות "צלב המלחמה" חולקו במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה. בנוסף לאינדיבידואלים הוענק האות, באופן קולקטיבי, ליחידות צבאיות ולספינות מלחמה. האות הוענק גם למעל 1,500 יישובים בצרפת.

לא נקבע מועד רשמי שלאחריו לא ניתן להעניק עוד את האות הזה כך שעדיין ייתכנו מקרים שתעשה פניה לקבלת אות זה. לפי שאילתה מ-2010, באתר האספה הלאומית של צרפת, אות "צלב המלחמה" האחרון לגורמי צבא הוענק ב-1956 אך עדיין מגיעות פניות של יישובים לקבלת האות[2].

הצבא והממשלה לא התנו את הענקת אות צלב המלחמה בקיום טקס מסוים. עם זאת, הוגדר ההליך הנדרש כדי שהזכות לאות תירשם כיאות במשרד המלחמה:

  • נדרשה פנייה במסמך רשמי בכתב עם בקשה של מפקד הרגימנט/בריגדה/דיוויזיה/קורפוס שאליו משתייכים המפקד, סגנו והחייל המועמד בנוגע לפעולת הגבורה שלו, המעניק לו זכאות לציון לשבח ולאחר מכן להענקת עיטור.
  • הבקשה נבחנה על ידי ועדה האחראית על הענקת הפרסים. בראש ועדה זו עמד קצין בכיר בסיוע קצינים אחרים
  • בקשה הנוגעת לעיטור מרמת ארמייה ומעלה נשלחה לאישור שר המלחמה (שהפך לשר ההגנה ולשר הכוחות המזוינים) בעוד שעיטור מרמת הקורפוס ומטה נשלחו לאישור ראש המטה הכללי או אחד הגנרלים
  • קטע מהצו פורסם בכתב עת רשמי
  • המידע אוחסן במשרדי הארכיון הצבאי
  • רק לאחר כל זה היה המומלץ זכאי לענוד את עיטורו.

ב-1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, הקים תת-אדמירל אמיל גפראט (צרפ') את "האגודה הלאומית לצלבי מלחמה וגבורה צבאית" (צרפ') כדי לאגד חיילים מכל הדרגות ומכל הצבאות, היחידות הצבאיות, הערים והמוסדות האזרחיים, שעוטרו בצלב המלחמה[3].

לאחר מלחמת העולם השנייה הורחבה ההתאגדות כדי לכלול את מקבלי האות של מלחמה זו.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • André Souyris-Rolland, Guide des ordres, décorations et médailles militaires : 1814-1963, p. 47.
  • La Marque du courage, collectif, Éditions LBM, Paris, 2005

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צלב המלחמה 1939–1945 בוויקישיתוף
  1. ↑ היה זה צעד הצהרתי בלבד מכיוון שמשטר וישי המשיך לשלוט בצרפת עד קיץ 1944
  2. ↑ כאמור לעיל, אות "צלב המלחמה" עם ענף תמר מזהב הוענקה בתקופת המלחמה רק ללוחמי כוחות צרפת החופשית.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ עיטורים לאות צלב המלחמה, באתר agomez5058.wixsite.com
  2. ↑ שאילתה בנוגע להענקת אות צלב המלחמה 1945-1939, באתר האספה הלאומית, 2010
  3. ↑ התאגדות מקבלי צלב המלחמה, באתר croixdeguerre-valeurmilitaire.fr