יחסי החוץ של הרשות הפלסטינית
 |
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של הרשות הפלסטינית |
|
הרשות המחוקקת
היסטוריה
ישויות קודמות
|
יחסי החוץ של הרשות הפלסטינית התקיימו מאז הקמתו של אש"ף (הארגון לשחרור פלסטין) ב-1964.[2] בנובמבר 1988 הכריזה המועצה הלאומית הפלסטינית של אש"ף על עצמאותה של מדינת פלסטין. ב-1994 ייסד אש"ף את הרשות הפלסטינית, ישות אוטונומית שהיא פחות ממדינה, בעקבות הסכם אוסלו א'. הוועד הפועל של אש"ף מבצע את תפקידיה של ממשלת מדינת פלסטין. כיום, אש"ף מחזיק רשת של משרדים במדינות זרות ומייצג את הרשות הפלסטינית בחו"ל.
החל משנת 2011 מתמקד המאמץ הדיפלומטי של אש"ף בקמפיין שנקרא פלסטין 194, שמטרתו להשיג חברות של מדינת פלסטין באומות המאוחדות. הקמפיין מבקש להשיג הכרה דיפלומטית בינלאומית למדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967, כאשר ירושלים המזרחית היא בירתה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארגון לשחרור פלסטין הוקם בשנת 1964 ביוזמת ועידת פסגה של מדינות ערב שנערכה בקהיר. בוועידה הוחלט כי נציג ממשלת כל פלסטין בליגה הערבית אחמד שוקיירי יקים את המועצה הלאומית הפלסטינית, ובכינוס המועצה הראשון הוחלט על הקמת הארגון. בתחילה כונן אש"ף קשרים עם מדינות ערביות וקומוניסטיות. בשנת 1969 הפך אש"ף לחבר בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. באוקטובר 1974 הליגה הערבית הגדירה את אש"ף כ"נציגה הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני". מעמדו החדש של אש"ף הוכר על ידי כל מדינות הליגה הערבית למעט ירדן (ירדן הכירה במעמד של אש"ף בשלב מאוחר יותר). ב-22 בנובמבר 1974 החלטה 3236 של העצרת הכללית של האו"ם הכירה בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, עצמאות לאומית, ועל הריבונות בפלסטין. היא גם הכירה באש"ף כנציג העם הפלסטיני באו"ם. בהחלטה 3237 באותו תאריך הוענק לאש"ף מעמד של צופה לא-מדינה באו"ם. בספטמבר 1976 הפך אש"ף לחבר שאינו ממלכתי של הליגה הערבית, ובאותה שנה הפך לחבר בארגון המדינות הבלתי-מזדהות.
ב-15 בנובמבר 1988, במהלך האינתיפאדה הראשונה, הכריזה המועצה הלאומית הפלסטינית על הקמתה של מדינת פלסטין, אשר הוכרה באופן נרחב על ידי ממשלות זרות רבות, אם כי לעיתים קרובות ההתבטאויות היו בעלי אופי לא חד-משמעי - בזמנים הכוונה לאש"ף או למדינת פלסטין או לאחת הפועלת מטעם זו, או על ידי "פלסטין" הגנרית. מדינות וארגונים רבים "שדרגו" את הייצוג מאש"ף למדינה החדשה, אם כי בפועל אותם משרדי אש"ף, אנשי צוות ואנשי קשר המשיכו לשמש במשלחות. בפברואר 1989 טען נציג אש"ף בדיון במועצת הביטחון של האו"ם כי 94 מדינות הכירו בפלסטין. מאז, מדינות נוספות הרחיבו את ההכרה בפלסטין.
הרשות הפלסטינית הוקמה על ידי אש"ף ב-1994 בעקבות הסכמי אוסלו והסכם הביניים הישראלי-פלסטיני. ממשלת ישראל העבירה סמכויות ותחומי אחריות מסוימות של ממשל עצמי לידי הרשות הפלסטינית. יחסי החוץ המשיכו להתנהל על ידי הלשכה המדינית של אש"ף בראשות פארוק קדומי, שהתנגד להסכמים ונותר בתוניס, ולצידה הקימה ממשלת הרשות הפלסיטינית את משרד התכנון ושיתוף הפעולה הבין-לאומי עליו הופקד נביל שעת שניהל את יחסי החוץ של הרשות הפלסטינית מול מדינות שהעדיפו יחסי חוץ מולה. בממשלת עבאס ב־2003 מונה שעת לשר חוץ, ובינו לבין קדומי נוצרו חיכוכים לגבי ניהול יחסי החוץ הפלסטינים ונציגויותיה הדיפלומטיות.[3]
לאחר הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית ב־2006 בהן ניצחה חמאס ותחת ממשלת הנייה הראשונה הטילו ממשלות רבות עיצומים כלכליים נגד הרשות הפלסטינית. אלו הושעו עקב הקמת ממשלת אחדות חמאס–פת"ח.
מיוני 2007 פועלות שתי ישויות פלסטיניות מתחרות: הרשות הפלסטינית, בשליטת אש"ף ופת"ח אשר מרכזה ביהודה ושומרון, וממשל חמאס ברצועת עזה, השולט ברצועת עזה. רוב מדינות העולם הכירו בממשלת רמאללה כמייצגת הרשות הפלסטינית, בעוד חמאס נחשב במדינות רבות לארגון טרור. שר החוץ של הרשות הפלסטינית אחראי על קשרי החוץ של הרשות הפלסטינית. המדינות מקיימות יחסים רשמיים עם הרשות הפלסטינית באמצעות משרדים בשטחים הפלסטיניים, והייצוג של הרשות הפלסטינית בחו"ל מתבצע על ידי משלחות אש"ף המייצגות אותה שם.
גם אש"ף (המייצג את עצמה, את מדינת פלסטין, או את הרשות הפלסטינית) וגם הרשות הפלסטינית מקיימים כיום רשת רחבה של יחסים דיפלומטיים, ומשתתפים במספר ארגונים בינלאומיים עם מעמד של מדינה חברה, משקיפה, או משלחת. הייעוד "פלסטין", שאומץ בשנת 1988 על ידי האו"ם למען אש"ף, משמש כיום גם כהפניה לרשות הפלסטינית ולמדינת פלסטין על ידי מדינות וארגונים בינלאומיים, במקרים רבים ללא קשר לרמת ההכרה והיחסים יש להם עם כל אחד מהגופים האלה.
יחסים לפי מדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לספטמבר 2017, ל-148 מדינות יש יחסים דיפלומטיים בדרגות שונות עם אש"ף והרשות הפלסטינית, בנוסף לאיחוד האירופי והמסדר הריבוני הצבאי של מלטה:
| מדינה | ייסוד היחסים | נציגות של הרשות הפלסטינית | נציגות ברשות הפלסטינית |
|---|---|---|---|
 אוגנדה |
שגרירות (קמפלה) | ||
 אוזבקיסטן |
25 בספטמבר 1994 | שגרירות (טשקנט) | |
 אוסטריה |
13 בדצמבר 1978 | משלחת שגריר (וינה) | משרד (רמאללה) |
 אוסטרליה |
23 באוגוסט 2000 | משלחת כללית (קנברה) | משרד (רמאללה) |
 אוקראינה |
כן | שגרירות (קייב) | |
 אורוגוואי |
20 באפריל 2010 | — | — |
 אזרבייג'ן |
15 באפריל 1992 | שגרירות (באקו) | |
 איחוד האמירויות הערביות |
כן | שגרירות (אבו דאבי) | שגרירות, שגריר שאינו תושב (עמאן) |
 איטליה |
1974 | משלחת כללית (רומא) | קונסול כללי (ירושלים) |
 סיישל |
כן | שגרירות, שגריר שאינו תושב (דאר א-סלאם) | |
 אינדונזיה |
19 באוקטובר 1989 | שגרירות (ג'קרטה) | שגרירות, שגריר שאינו תושב (עמאן) |
 איסלנד |
כן | שגרירות, שגריר שאינו תושב (אוסלו) | שגרירות, שגריר שאינו תושב (רייקיאוויק) |
 איראן |
שגרירות (טהראן) | שגרירות, שגריר שאינו תושב (דמשק) | |
 אירלנד |
כן | משלחת שגריר (דבלין) | משרד (רמאללה) |
 אל סלוודור |
10 במאי 2013 | ||
 אלבניה |
כן | שגרירות (טירנה) | שגרירות, שגריר שאינו תושב (קהיר) |
 אלג'יריה |
כן | שגרירות (אלג'יר) | שגרירות, שגריר שאינו תושב (תוניס) |
 אנגולה |
כן | שגרירות (לואנדה) | — |
 אסטוניה |
2004 או לפני | משלחת, נציג שאינו שגריר (הלסינקי) | — |
 אפגניסטן |
כן | — | שגרירות, שגריר שאינו תושב (דמשק) |
 אקוודור |
2008 או לפני | משלחת, נציג שאינו תושב (לימה) | — |
 ארגנטינה |
2009 או לפני | שגרירות (בואנוס איירס) | משרד (רמאללה) |
 אריתריאה |
כן | שגרירות, שגריר שאינו תושב (ג'יבוטי) | |
 ארצות הברית |
כן | משלחת כללית (וושינגטון די. סי.) (נסגרה) | קונסול כללי (ירושלים) (נסגרה) |
 אתיופיה |
כן | שגרירות (אדיס אבבה) | |
 בולגריה |
כן | שגרירות (סופיה) | משרד (רמאללה) |
 בוסניה והרצגובינה |
30 באוקטובר 1992 | שגרירות (סרייבו) | שגרירות, שגריר שאינו תושב (קהיר) |
 בורקינה פאסו |
כן | שגרירות (במקו) | |
 בחריין |
15 ביוני 1974 | שגרירות (מנאמה) | |
 בלארוס |
כן | שגרירות (מינסק) | שגרירות, שגריר שאינו תושב (דמשק) |
 בלגיה |
כן | משלחת כללית (בריסל) | קונסול כללי (ירושלים) |
 בליז |
כן | משלחת מיוחדת, נציג שאינו תושב (מקסיקו סיטי) | — |
 בנגלדש |
1972 | שגרירות (דאקה) | שגרירות, שגריר שאינו תושב (קהיר) |
 בנין |
כן | שגרירות, שגריר שאינו תושב (לאגוס) | |
 ברוניי |
24 במאי 1994 | שגרירות, שגריר שאינו תושב (קואלה לומפור) | |
 ברזיל |
1993 או לפני | משלחת מיוחדת (ברזיליה) | משרד (רמאללה) |
 גאורגיה |
25 באפריל 1992 | ||
 גאנה |
כן | שגרירות (אקרה) | שגרירות, שגריר שאינו תושב (קהיר) |
 גבון |
כן | שגרירות (ליברוויל) | שגרירות, שגריר שאינו תושב (קהיר) |
 גיאנה |
כן | שגרירות, שגריר שאינו תושב (הוואנה) | |
 ג'יבוטי |
כן | שגרירות (ג'יבוטי) | |
 גינאה |
כן | שגרירות, שגריר שאינו תושב (דקר) | |
 גינאה ביסאו |
כן | שגרירות, שגריר שאינו תושב (דקר) | |
 גמביה |
כן | שגרירות, שגריר שאינו תושב (דקר) | |
 גרמניה |
כן | משלחת שגריר (גרמניה) | משרד (רמאללה) |
 גרנדה |
27 בספטמבר 2013 | ||
 הרפובליקה הדומיניקנית |
15 ביולי 2009 | שגרירות, שגריר שאינו תושב (ניו יורק) | |
 דנמרק |
כן | משלחת כללית (קופנהגן) | משרד (רמאללה) |
 דרום אפריקה |
15 בפברואר 1995 | שגרירות (פרטוריה) | משרד (רמאללה, עזה) |
 האיטי |
27 בספטמבר 2013 | ||
 הודו |
1974 | שגרירות (ניו דלהי) | משרד (רמאללה) |
 הולנד |
כן | משלחת כללית (האג) | |
 הונגריה |
כן | שגרירות (בודפשט) | משרד (רמאללה), קונסולית כבוד (בית לחם) |
 הונדורס |
4 ביוני 2013 | שגרירות (מנגואה), שגריר שאינו תושב | שגרירות (תל אביב), שגריר שאינו תושב |
 הממלכה המאוחדת |
כן | משלחת כללית (לונדון) | משרד (עזה), קונסוליה כללית (ירושלים) |
 וייטנאם |
1968 | שגרירות (האנוי) | שגרירות (קהיר), שגריר שאינו תושב |
 ונואטו |
19 באוקטובר 1989 | שגרירות (קנברה), שגריר שאינו תושב | |
 ונצואלה |
27 באפריל 2009 | משלחת (קראקס) | שגרירות, שגריר שאינו תושב, משרד (רמאללה) |
 זמביה |
כן | שגרירות (לוסקה) | |
 זימבבואה |
כן | שגרירות (הארארה) | שגרירות, שגריר שאינו תושב (קהיר) |
 חוף השנהב |
כן | שגרירות (אביג'אן) | |
 טג'יקיסטן |
1994 או לפני | שגרירות, שגריר שאינו תושב (טשקנט) | |
 טורקמניסטן |
17 באפריל 1992 | שגרירות, שגריר שאינו תושב (טשקנט) | |
 טנזניה |
כן | שגרירות (דאר א-סלאם) | שגרירות, שגריר שאינו תושב (קהיר) |
 טרינידד וטובגו |
|||
 יוון |
1981 | משלחת (אתונה) | קונסוליה כללית (ירושלים) |
 יפן |
|||
 ירדן |
|||
 ישראל |
20 באוגוסט 1993 | ללא | מנהלות תיאום וקישור תחת מתאם פעולות הממשלה בשטחים |
 כווית |
|||
 כף ורדה |
|||
 לאוס |
|||
 לבנון |
|||
 לוב |
|||
 לוקסמבורג |
כן | ||
 לטביה |
|||
 ליבריה |
|||
 ליטא |
|||
 ליכטנשטיין |
|||
 לסוטו |
|||
 מאוריטניה |
|||
 מאוריציוס |
|||
 מאלי |
|||
 מדגסקר |
|||
 מוזמביק |
|||
 מולדובה |
|||
 מונגוליה |
|||
 מונטנגרו |
|||
 מונקו |
|||
 מזרח טימור |
|||
 מיאנמר |
|||
 מיקרונזיה |
|||
 המלדיביים |
|||
 מלאווי |
|||
 מלזיה |
|||
 מלטה |
|||
 מצרים |
|||
 מקדוניה הצפונית |
|||
 מקסיקו |
|||
 מרוקו |
|||
 נאוארו |
|||
 נורווגיה |
|||
 ניגריה |
|||
 ניו זילנד |
|||
 ניז'ר |
|||
 ניקרגואה |
|||
 נמיביה |
|||
 נפאל |
|||
 סאו טומה ופרינסיפה |
|||
 סודאן |
|||
 סווזילנד |
|||
 סומליה |
|||
 סוריה |
|||
 סורינאם |
|||
 סיירה לאון |
|||
 הרפובליקה העממית של סין |
|||
 סינגפור |
|||
 סלובניה |
|||
 סלובקיה |
|||
 סמואה |
|||
 סנגל |
|||
 סנט וינסנט והגרנדינים |
|||
 סנט לוסיה |
|||
 סנט קיטס ונוויס |
|||
 סן מרינו |
|||
 ספרד |
14 באוגוסט 1986 | משלחת כללית (מדריד) | קונסוליה כללית (ירושלים) |
 סרביה |
|||
 סרי לנקה |
|||
 עומאן |
|||
 עיראק |
|||
 ערב הסעודית |
קונסול לא תושב (עמאן) | ||
 פולין |
|||
 פורטוגל |
|||
 פיג'י |
|||
 הפיליפינים |
|||
 פינלנד |
|||
 פלאו |
|||
 פנמה |
|||
 פפואה גינאה החדשה |
|||
 פקיסטן |
|||
 פרגוואי |
|||
 פרו |
24 בינואר 2011 | שגרירות (לימה) | |
 צ'אד |
|||
 צ'ילה |
|||
 צ'כיה |
|||
 צרפת |
קונסוליה כללית (ירושלים) | ||
 קובה |
|||
 קולומביה |
|||
 קומורו |
|||
 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו |
|||
 הרפובליקה של קונגו |
|||
 קוסטה ריקה |
|||
 קוריאה הדרומית |
|||
 קוריאה הצפונית |
|||
 קזחסטן |
|||
 קטר |
|||
 קירגיזסטן |
|||
 קיריבטי |
|||
 קמבודיה |
|||
 קמרון |
|||
 קנדה |
1993 | משלחת כללית (אוטווה) | משרד (רמאללה) |
 קניה |
|||
 קפריסין |
|||
 קרואטיה |
|||
 רואנדה |
|||
 רומניה |
כן | שגרירות (בוקרשט) | משלחת (רמאללה) |
 רוסיה |
1974 | שגרירות (מוסקבה) | משלחת (רמאללה) |
 שוודיה |
30 באוקטובר 2014 | שגרירות (סטוקהולם) | |
 שווייץ |
|||
 תאילנד |
|||
 תוניסיה |
|||
 טורקיה |
|||
 תימן |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Palestine Embassy in the Russian Federation
- ↑ Peleg, Ilan (1998). The Middle East peace process: interdisciplinary perspectives. SUNY Press. p. 124. ISBN 978-0-7914-3541-0. "... foreign policy formation of non-state actors as well as states. ... Since its inception in 1964, the PLO as a non-state actor has exercised a number of roles that approximate those utilized by nation-states."
- ↑ המאבק הפנים פלסטיני והתפטרות אבו מאזן, באתר ממרי, 17 בספטמבר 2003
