המוזיאון הלאומי (שוודיה)
 | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גלריה, מוזיאון לאומי, רשויות שוודיה  |
| כתובת |
נורמאלם |
| מיקום | סטוקהולם, שוודיה |
| מדינה |
שוודיה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 28 ביוני 1792 |
| תאריך פתיחה רשמי | 1866 |
| אדריכל |
פרידריך אוגוסט שטילר |
| קואורדינטות | 59°19′43″N 18°04′41″E / 59.328611111111°N 18.078055555556°E |
|
www | |
 | |
  | |
המוזיאון הלאומי של שוודיה (בשוודית: Nationalmuseum) הוא הגלריה הלאומית של שוודיה לאמנות ועיצוב, הממוקמת בחצי האי בלאסיהולמן (Blasieholmen) שבמרכז סטוקהולם. המוזיאון נוסד בשנת 1792 כ"מוזיאון המלכותי", והיה לאחד המוזיאונים הציבוריים הראשונים באירופה. מאז שנת 1866 הוא שוכן במבנה מפואר בסגנון הנאו-רנסאנס הצפון-איטלקי, שתכנן האדריכל הגרמני פרידריך אוגוסט שטילר. מוסד זה מחזיק באוסף האמנות הגדול והמקיף ביותר במדינה; הוא כולל כ-700,000 יצירות מופת של ציור ופיסול אירופי וסקנדינבי, רישומים והדפסים, לצד אוסף עשיר של עיצוב ואומנויות שימושיות מהמאה ה-14 ועד ימינו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוזיאון נוסד בשנת 1792 תחת השם "המוזיאון המלכותי" (Kungliga Museet). בשנת 1866 שונה שמו ל"המוזיאון הלאומי", ובאותה שנה נחנך מבנה הקבע החדש שלו, אשר שימש כחלק מתערוכת התעשייה הכללית של סטוקהולם.
מבנה המוזיאון הוקם בין השנים 1844–1866 בהשראת אדריכלות הנאו-רנסאנס הצפון-איטלקי. הוא תוכנן על ידי האדריכל הגרמני פרידריך אוגוסט שטילר, אשר תכנן בין היתר גם את המוזיאון החדש (Neues Museum) בברלין.
בשנת 1961 הורחב המבנה כדי לשלב בו סדנת אמנות ובית מלאכה, והחל משנת 1996 פועלת במקום גם מסעדה. בשנת 2013 נסגר המוזיאון לצורך שיפוץ נרחב בעלות של כ-132 מיליון דולר, ונפתח מחדש לציבור ב-13 באוקטובר 2018. מטרות השיפוץ היו הגדלת שטחי התצוגה כדי לאפשר את חשיפתן של יצירות נוספות, שדרוג מערכות האבטחה והנגשת המבנה לאנשים עם מוגבלויות.
אוספי המוזיאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוסף האמנות של המוזיאון הלאומי כולל כ-700,000 יצירות מהמאה ה-16 ועד ימינו, והוא נחשב לאחד החשובים והעשירים ביותר בצפון אירופה. האוסף מבוסס ברובו על רכישות ואוספים פרטיים של בית המלוכה השוודי לאורך הדורות - ובראשם אוספיהם של המלכה כריסטינה והמלך גוסטב השלישי - לצד אוספו של הרוזן קרל גוסטב טסין.
האוסף מחולק למספר חטיבות מרכזיות:
• ציור ופיסול אירופי (עד שנת 1900): המוזיאון מחזיק ביצירות מופת של גדולי האמנים האירופים. בין השאר בולטים האוסף הצרפתי של המאה ה-18 (מהגדולים ביותר מחוץ לצרפת) ואוסף הציור ההולנדי מהמאה ה-17, הכולל יצירות אייקוניות של רמברנדט ואן ריין (כגון "קנוניית קלאודיוס סיביליס"), וכן יצירות של חרארד ואן הונטהורסט ופטר פאול רובנס. כמו כן, מוצגות בו עבודות של אמנים נודעים כגון פרנסיסקו דה גויה, קאמי פיסארו ותומאס גיינסבורו.
• אמנות שוודית וסקנדינבית: הגלריה מציגה את האוסף המקיף ביותר בעולם של אמנות שוודית, החל מתקופת הרנסאנס, דרך תור הזהב של הציור השוודי במאה ה-19, ועד לראשית המאה ה-20. בין האמנים השוודים הבולטים באוסף נמנים אנדרש סורן (Anders Zorn), קארל לארסון (Carl Larsson) וארנסט יוזפסון (Ernst Josephson).
• עיצוב ואומנויות שימושיות: חטיבה זו כוללת כ-30,000 חפצי אמנות, עיצוב תעשייתי, קרמיקה, זכוכית, טקסטיל ורהיטים מהמאה ה-14 ועד ימינו. האוסף מתמקד בעיצוב סקנדינבי ובמודרניזם שוודי - נושאים שתפסו מקום מרכזי בעיצובו המחודש של המבנה בשנת 2018.
• רישומים והדפסים: אוסף גרפי עשיר הכולל למעלה מ-500,000 עבודות על נייר, החל מרישומים של רבי-אמנים מתקופת הרנסאנס האיטלקי (כגון רפאל ומיכלאנג'לו) ועד להדפסים מודרניים.
• אוסף הדיוקנאות הלאומי: המוזיאון מנהל את אוסף הדיוקנאות הלאומי של שוודיה (המוצג ברובו בטירת גריפסהולם), המתעד דמויות מפתח בהיסטוריה השוודית מאז המאה ה-15 ועד ימינו.
אדריכלות ועיצוב הפנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנה המוזיאון, שהוקם בין השנים 1844–1866, נחשב לאחת הדוגמאות המובהקות בשוודיה לאדריכלות נאו-רנסאנס בהשראה צפון-איטלקית. האדריכל הגרמני פרידריך אוגוסט שטילר תכנן את חזית המבנה באיפוק רב, תוך שימוש באבן גיר ובשיש, כדי לשוות לו מראה סגור, מונומנטלי ומכובד. במרכז החזית הפונה אל המים שולבו תבליטים המציגים דמויות מפתח בתרבות ובאמנות השוודית.
בניגוד לחזיתו החיצונית המאופקת, חלל הפנים של המוזיאון מתאפיין בעיצוב מרווח, מואר ומונומנטלי. לב המבנה הוא גרם מדרגות מפואר המשתרע על פני מספר קומות ומוביל אל גלריות התצוגה העליונות. קירות אולם המדרגות מעוטרים בפרסקאות (ציורי קיר) מונומנטליים מעשה ידי הצייר השוודי הנודע קארל לארסון; המפורסם שבהם הוא הציור "קורבן אמצע החורף" (Midvinterblot), המכסה את אחד הקירות המרכזיים ועורר בשעתו סערה ציבורית ואמנותית עזה. בעקבות השיפוץ המקיף שהושלם בשנת 2018, נפתחו מחדש חלונות שנאטמו בעבר, מהלך המאפשר לאור יום טבעי להציף את חללי התצוגה ולשלב בין האדריכלות ההיסטורית לבין תפיסת תצוגה מודרנית ונגישה.
הפעילות המודרנית של המוזיאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד הצגת אוספי הקבע, המוזיאון הלאומי מקיים פעילות תרבותית ומדעית ענפה. המוסד מעלה באופן שוטף תערוכות מתחלפות רחבות היקף, המוקדשות לאמנים בין-לאומיים ובוחנות מגמות היסטוריות ועכשוויות בעולם האמנות והעיצוב. המוזיאון משמש גם כמרכז מחקר פעיל, המעסיק חוקרים ואוצרים העוסקים בתיעוד, בשימור ובחקר האמנות הסקנדינבית והאירופית, ומנהל ספריית אמנות עשירה המשותפת לו ולמוזיאון לאמנות מודרנית (Moderna Museet).
דגש מיוחד מושם על פעילות חינוכית ועל הנגשת האמנות לציבור הרחב; המוזיאון מציע מגוון סיורים מודרכים, סדנאות יצירה לילדים ולמבוגרים, והרצאות המותאמות לקהלים שונים. כמו כן, מאז פתיחתו המחודשת בשנת 2018, פועל המוזיאון להרחבת חוויית המבקר באמצעות שילוב פלטפורמות דיגיטליות מתקדמות, ובהן אפליקציה ייעודית המספקת מדריכים קוליים ומידע מורחב על יצירות המופת המוצגות באולמות.
יצירות ידועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רמברנדט, עוזרת המטבח
רמברנדט, שיר ההלל של שמעון
פרוג'ינו, סבסטיאן הקדוש
יעקב ג'ורדנס, המשפחה הקדושה לאור נרות
לודוויג רפינגר, מאנליוס טורקאטוס נלחם בגליה.
חדר 1280, חצר הפסלים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Johan Mårtelius (1999). "Norra innerstaden". Guide till Stockholms arkitektur (2nd ed.). Stockholm: Arkitektur Förlag AB. p. 67. ISBN 91-86050-41-9.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המוזיאון הלאומי (בשוודית)
המוזיאון הלאומי, ברשת החברתית פייסבוק
המוזיאון הלאומי, ברשת החברתית X (טוויטר)
המוזיאון הלאומי, ברשת החברתית אינסטגרם
