ארביל

אַרְבִּיל
أربيل
هه‌ولێر
	מצודת ארביל
מדינה	עיראק
מחוז	ארביל
חבל ארץ	כורדיסטן העיראקית
ראש העיר	אומד ח'ושנאו (מה-8 בפברואר 2021)
תאריך ייסוד	האלף ה-6 לפנה"ס
שטח	162.4 קמ"ר
גובה	385 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	1,061,354 (2024)
‑ צפיפות	6,535 נפש לקמ"ר (2024)
קואורדינטות	36°11′28″N 44°00′33″E / 36.191188°N 44.009189°E
אזור זמן	UTC +3
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת עיראק רגילה) בגדאד מוסול בצרה כירכוכ פלוג'ה סולימאניה כרבלא נג'ף רמאדי טורקיה סוריה יר. ערב הסעודית כווית איראן המ.; הפ.; ארביל (למפת ארביל רגילה) ארביל

אין לבלבל ערך זה עם הערך "ארדביל".

אַרְבִּיל (מערבית: أَرْبِيل; בארמית חדשה: ܐܲܪܒܹܝܠ - אַרבֵיל; בכורדית: ھەولێر/Hewlêr - הֵוְלֶר) היא עיר בצפון עיראק ובירת המחוז הקרוי על שמה. העיר נחשבת גם לבירת כורדיסטן העיראקית. העיר שוכנת בין הנהרות הזב הגדול והזב הקטן, כ-80 קילומטרים מזרחית למוסול וכ-320 ק"מ צפונית לבגדאד בירת עיראק. על פי מפקד האוכלוסין האחרון של עיראק משנת 2024, התגוררו בעיר כ-1.06 מיליון בני אדם, מה שהופך אותה לעיר הגדולה ביותר בכורדיסטן העיראקית ולעיר החמישית בגודלה בעיראק כולה (אחרי בגדאד, מוסול, בצרה וכירכוכ)^[2].

היסטוריה

לעיר מיוחסת היסטוריה של מעל שמונת אלפים שנות קיום רצופות,^[3]^[4] והיא בין הערים העתיקות ביותר בעולם הקיימות ברציפות מאז שנוסדו. שמה המקורי וההיסטורי היה אָרְבַא אֵלו (ארבעה אלים).

העיר הייתה קיימת כבר בתקופת ממלכת אשור והייתה מרכז לפולחן האלה אשתר. האזכור הראשון לעיר מהמאה ה-23 לפנה"ס. ארידופיזיר מלך גותים כבש את העיר במהלך המאה ה-22 לפנה"ס. מנהיג האימפריה הפרסית כורש כבש את העיר בשנת 547 לפנה"ס. בסמוך לעיר נערך ב-331 לפנה"ס קרב גאוגמלה שבו ניגף הצבא הפרסי בפיקודו של דריווש השלישי בפני אלכסנדר מוקדון, מפלה ששמה קץ לאימפריה הפרסית. לאחר מותו של אלכסנדר הגדול הייתה העיר חלק מהממלכה הסלאוקית. במהלך השנים הייתה העיר לאזור ששנוי במחלוקת בין האימפריה הפרסית, האימפריה הרומית והאימפריה הסאסאנית.

בסוף ימי הבית השני הייתה בארביל קהילה יהודית חשובה. ומאוחר יותר היא שימשה מרכז לממלכת חדייב שמלכיה התגיירו. יהודים המשיכו לגור בעיר גם בימי הביניים וב-1877 נמנו בה כ-400 משפחות יהודיות. מהמאה ה-1 ועד למאה ה-4 העיר החלה להפוך אט אט לנוצרית ונטתה לכיוון הכנסייה האשורית.

שרידי העיר העתיקה נמצאים מחוץ למצודת ארביל שבלב העיר, ממערב לה. זהו מישור שבו פזורים אלפים רבים של שברי חרסים, ושרידי קירות בגובה פני השטח של מבנים אשר כמעט נמחו מעל פני הקרקע. בשטח עצמו מזדקר גם מגדל גבוה (מינרט), שגובהו למעלה משלושים מטר.

בעקבות כיבוש הסביבה בידי האימפריה המוסלמית, החלה להגיע לעיר הגירה של עמים מוסלמים- בעיקר ערבים, כורדים ועמים טורקיים. בהמשך ימי הביניים העיר נשלטה על ידי בית אומיה, בית עבאס והשושלת הבויהית. במהלך המאה ה-13 העיר הותקפה, נבזזה ואף נכבשה לפרקי זמן מסוימים על ידי האימפריה המונגולית ושליטה הולאגו חאן. במהלך ימי הביניים הפכה ארביל למרכז מסחרי, כנקודה שעל הדרך בין בגדאד למוסול.

האימפריה העות'מאנית כבשה את העיר (כמו כן את שאר עיראק) במהלך המאה ה-16. אימפריה זו שלטה על העיר עד לנפילתה בידי האימפריה הבריטית במלחמת העולם הראשונה.

כיום העיר מורכבת מקבוצות אתניות, דתיות ותרבותיות רבות. הכורדים הם הקבוצה הגדולה ביותר בעיר, עם מגוון מיעוטים כגון ערבים, אשורים, טורקמנים, יזידים, שבאקים, מנדעים וארמנים. הפרלמנט האוטונומי של כורדיסטן העיראקית הוקם ב-1970, לאחר תהליך משא ומתן בין ממשלת עיראק לבין המפלגה הדמוקרטית הכורדית בראשות מוסטפא ברזאני. למעשה הפרלמנט נשלט על ידי שליט עיראק סדאם חוסיין עד למלחמת המפרץ בשנת 1991. הפרלמנט החל לאבד מיעילותו במהלך שנות ה-90 לאחר מאבקים בין הפלגים הכורדיים השונים. במהלך מלחמת עיראק חלו מתקפות טרור רבות בעיר שגרמו למותם של רבים.

בשנת 2005 נחנך בעיר שדה תעופה. בעיר פועלות מספר תחנות טלוויזיה לרבות כורדיסטן24.

בפברואר 2021 הותקף בטילים בסיס של כוח משימה משותף משולב - מבצע נחישות טבועה (הקואליציה האמריקאית נגד המדינה האסלאמית) בעיר, במתקפה המיוחסת לכוחות הפרו-איראניים בעיראק.

במרץ 2022 שיגרו כוחות משמרות המהפכה מאיראן מתקפת טילים כבדה על מספר מטרות בעיר, שלטענת איראן שימשו את המוסד הישראלי.

צורת העיר

העיר בנויה כעיגול בתוך עיגול, כאשר העיגול הראשון נמצא מסביב למצודת ארביל שבמרכז העיר והעיגול האחרון הוא כביש מהיר המקיף את העיר. כיום האזורים החדשים של העיר בנויים אחרי הכביש המהיר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארביל בוויקישיתוף

על הקהילה היהודית בארביל (אורכב 16.08.2013 בארכיון Wayback Machine), באתר הארגון הארצי של יהודי כורדיסטן
ארביל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ארביל (עירק), דף שער בספרייה הלאומית
קהילת יהודי ארביל

הערות שוליים

↑ KDP's Omed Khoshnaw elected Governor of Erbil | Rudaw.net, rudaw.net
1 2 Iraq: Subdistricts (Governorates and Subdistricts) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
↑ "Erbil: World's oldest, and continously inhabited city - 8,000 Years" (הקישור אינו פעיל, 13 בספטמבר 2019)
↑ "Czech archaeologists uncover Stone Age tools in Arbil, Iraq", באתר רדיו פראג, 17 במרץ 2010

הערים הגדולות של עיראק מפקד האוכלוסין 2024^{[אוכלוסין 1]}
↑ IRAQ: Cities & Urban Centers
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
בגדאד מוסול
	1	בגדאד	בגדאד	7,837,463	11	אל-כות	ואסט	506,067	בצרה כירכוכ
	2	מוסול	נינוה	1,529,384	12	אל-חלה	באבל	470,917
	3	בצרה	בצרה	1,293,065	13	דהוכ	דהוכ	452,967
	4	כירכוכ	כירכוכ	1,249,197	14	א-דיוואניה	אל-קאדסיה	396,257
	5	ארביל	ארביל	1,001,219	15	בעקובה	דיאלא	385,551
	6	נג'ף	א-נג'ף	830,664	16	אבו אל-חסיב	בצרה	357,771
	7	סולימאניה	סולימאניה	828,850	17	זובייר	בצרה	351,185
	8	כרבלא	כרבלא	784,219	18	פלוג'ה	אל-אנבאר	308,457
	9	נאסריה	ד'י קאר	704,976	19	זאכו	דהוכ	297,254
	10	עמארה	מיסאן	668,356	20	רמאדי	אל-אנבאר	295,105

[1] KDP's Omed Khoshnaw elected Governor of Erbil | Rudaw.net, rudaw.net

[סיטי-2] 1 2 Iraq: Subdistricts (Governorates and Subdistricts) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de

[3] "Erbil: World's oldest, and continously inhabited city - 8,000 Years" (הקישור אינו פעיל, 13 בספטמבר 2019)

[4] "Czech archaeologists uncover Stone Age tools in Arbil, Iraq", באתר רדיו פראג, 17 במרץ 2010

[5] IRAQ: Cities & Urban Centers

[1]

[2]

[3]

[4]

[אוכלוסין 1]

	ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (16 במאי 2024)