מאת ג'ושואה ל. קוואן נאפסטר היא כנראה רק ההתחלה. הטכנולוגיה שעומדת בבסיס שירות שיתוף קבצי המוזיקה הפופולרי היא רק הדור הראשון במה שהוגדר כמהפכה באינטרנט: תקשורת Peer-2-Peer, או P2P.
ויש בה הרבה יותר ממה שיש לבריטני ספירס להציע. תקשורת P2P עשויה להגדיר מחדש את האינטרנט בכך שתהפוך את המחשב האישי, מכשיר שרק מקבל מידע מהאינטרנט, לשותף יצרני ברשת, המסוגל לספק מידע ולא רק לקבל אותו. P2P מאפשרת למשתמשים לשתף זה את זה במידע ולאחד כוחות בעיבוד נתונים באינטרנט. היא מאפשרת לחברים ברשת להרחיב את החיפושים שלהם אחרי מידע גם לכוננים הקשיחים של משתמשים אחרים, או להתמודד במשותף עם מטלות מחשוב רחבות היקף.
"P2P הולכת לקחת את האינטרנט לשלב הבא", אמר טים או'ריילי, נשיא ההוצאה לאור בנושאים טכניים, או'ריילי אנד אסושיאייטס. "לא מדובר באיזה נתח שוק שולי, אלא בצורה חדשה שלובשת תעשיית המחשבים ככלל".
כ-400 משקיעים ומתכנתים יתאספו בסן פרנסיסקו לכנס ה-P2P של או'ריילי החל ממחרתיים (יום ד') כדי לדון בעתיד הטכנולוגיה ובדרכים להקמת עסקים שיפיקו ממנה רווחים.
הליבה של האינטרנט עד להצבת נאפסטר באור הזרקורים בשנה שעברה, מחשבים חזקים המכונים שרתים היוו את הליבה של האינטרנט, ושלטו בהפצה של כמעט כל המידע ברשת. טכנולוגיית P2P של נאפסטר הפכה את המחשב האישי הרגיל לשרת, המסוגל לשלוח עותקים של קבצי מוסיקה מהכונן הקשיח שלו לכוננים הקשיחים של עמיתים (peers) לרשת.
לפתע, העוצמה ברשת נעה מהשרתים של חברות התקליטים אל המחשבים האישיים של ההמונים.
"נאפסטר הביאה אנרכיה להמונים. טכנולוגיית P2P של הדור הבא תמסד אנרכיה הזו", אמר רוברט באצ'לדר, מנהל מחקר בחברת גארטנר דאטאקווסט.
לפחות מאה חברות מנסות להרחיב את השימוש בטכנולוגיית P2P לתחומים רבים אחרים, למשל לאופן שבו אנשים מחליפים דעות, לשיתוף מסמכים ולהתמודדות עם אתגרים מדעיים גדולים.
לעת עתה, חברות ה-P2P החדשות שצצות עומדות בצילה של נאפסטר הפופולרית שזכתה לחשיפה רבה בעקבות מאבקה בתעשיית המוסיקה. היום דחה בית המשפט הפדרלי לערעורים את ערעורה של החברה נגד פסיקת בית המשפט המחוזי.
נאפסטר מסמלת את רוח שיתוף הקבצים של טכנולוגיית P2P, המאפשרת למחשבים אישיים להעביר קבצי טקסט, אודיו ווידיאו זה לזה באופן ישיר, תוך עקיפת השרתים המרכזיים.
צורה נפוצה נוספת של P2P היא חלוקת עבודה במטלות מחשוב, כאשר רשת של מחשבים מאחדת את יכולת עיבוד הנתונים של המחשבים במטרה לפטור בעיה גדולה במיוחד.
האפשרות לאחד כוחות מה שמשותף לשני מודלים אלה היא האפשרות לאחד כוחות. בשיתוף קבצים, נשמר המידע על כונני מחשבים של עמיתים ברשת. בחלוקת עבודה במטלות מחשוב, מאוחדת יכולת עיבוד הנתונים של אלפי מחשבים אישיים ברשת כדי לבצע משימה מסובכת ביותר, כמו למשל חיפוש אחר חיים תבוניים בחלל, כפי שנעשה בפרויקט SETI@home.
תנועת ה-P2P היא, בבסיסה, חזרה לשורשים של האינטרנט. לפני שלושה עשורים, מדעני מחשב בשתי מעבדות בקליפורניה חיברו את המכונות שלהם באמצעות קו טלפון מיוחד, כדי שיוכלו לשתף זה את זה במחקריהם באופן ישיר. פרויקט במימון הפנטגון בישר על בואה של הרשת שבהמשך נודעה כאינטרנט.
כיום, השינוי המהותי עליו מבשרות נאפסטר וטכנולוגיות שיתוף קבצים אחרות מובילות הוא הרעיון כי יותר יעיל לפנות את השכנים כאשר זקוקים לעזרה בכיבוי שריפה, מאשר להתקשר לשירותי הכיבוי העמוסים לעייפה ולהמתין עד לקבלת מענה. גישה זו הופכת כל שכן לכבאי בפוטנציה, כאשר לכל אחד תרומה ייחודית - דלי מים, זרנוק או צינור. ושכנים אלה, ישמיעו אף הם את האזעקה, וימשיכו להפיץ את בקשת העזרה.
מספר חברות סטארט אפ חדשות מציעות טכנולוגיות שונות שהופכות את תקשורת ה-P2P לאפשרית.
גרוב נטוורקס (Groove Networks) ואקס-דגריז (Xdegrees) מציעות מרכיב חיוני. החברות משתמשות בשרתים שמחזיקים מרכזיות ענק, שמפנות את המשתמשים למקום בו נמצאים הקבצים שהם מחפשים. בנוסף לקבצי מוסיקה, מטפלת אקס-דגריז גם בקבצי טקסט ווידיאו, תוך הענקת קוד לכל אחד מהם וציון הדרך המהירה ביותר להשגת הקובץ המבוקש.
להיפטר מהשרתים ניתן גם להשיג מספר ארכיטקטורות תוכנה שונות שמחברות מחשבים לרשתות P2P. גנוטלה (Gnutella) ופרי-נט (Freenet), לדוגמה, הן שתי קהילות P2P שקידמו רעיון זה צעד נוסף הלאה. למה לא להיפטר לגמרי מהשרתים?
מספר גדל והולך של יישומי תוכנה בתחום P2P צצים בכל מקום. כך לדוגמה, אינפראסרץ' (InfraSearch), מנוע חיפוש שפותח על ידי ג'ין קאן ושני מתכנים בני עשרים ומשהו מחברת גנוטלה, שולח פנייה למחשבים אחרים ברשת, בבקשה שיחפשו התאמות בכוננים הקשיחים שלהם. המחשבים שולחים מענה ומעבירים את הפנייה הלאה למחשבים אליהם הם מחוברים, וכך הלאה. רשימת ההתאמות ל"עוגת לימון" עשויה לכלול מתכונים בגרסת טקסט, צילומים של העוגה ואפילו קליפים בווידיאו המתארים כיצד להכין עוגה זו.
חברות אחרות מתמקדות ברווחים שניתן להפיק מטכנולוגיית P2P בעולם העסקים, שם קיים פוטנציאל עצום לשיתוף מסמכים, למשל תקצירים משפטיים וגליונות אלקטרוניים לחישוב מס ברשת.
באצ'לדר, מגארטנר דאדאקווסט, צופה שימוש ביישומים עסקיים שיאפשרו לקבוצות עבודה לצפות באותו המסמך ולערוך אותו בעת ובעונה אחת. כאשר נערך שינוי במקור, כל חברי קבוצת העבודה יקבלו באופן אוטומטי עותקים של המסמך המעודכן.
חברת נקסטפייג' (NextPage), לדוגמה, מוכרת לאירנסט אנד יאנג תוכנת P2P, המסייעת לרואי החשבון של החברה לעקוב אחרי מסמכים וגליונות אלקטרוניים המתעדכנים באופן מתמיד.
"חברות שמביטות קדימה אומרות: רק רגע, אנשים עובדים בקבוצות. הם זקוקים לתיאום בו-זמני של עבודתם, שיתוף בעבודה וחילופי דעות לגבי מה שהם עושים", אומר באצ'לדר. "הארכיטקטורה הנוכחית של האינטרנט אינה ממש מתאימה לכך. חברות חדשות אלה מורידות את הטכנולוגיה הזו ישירות לאינטרנט".
פיתרון של בעיות מורכבות חברות אחרות עושות שימוש בטכנולוגיות אלו לחלוקת עבודה במטלות מחשוב, כדי לחבר מחשבים בחברות עסקיות וכדי לפתור בעיות מורכבות.
חברת יונייטד דווייסס (United Devices), למשל, מציעה תוכנה לחברות גדולות שמעוניינות להקים רשת לחלוקת עבודה במטלות מחשוב במחשבים האישיים של החברה.
P2P אפילו משמשת למטרות חברתיות ומדעיות. מספר חברות מגייסות משתמשי אינטרנט רגילים למעורבות במגוון פרויקטים, החל מגילוי תרופות לאיידס וכלה בחיפוש אחר חיסון נגד שפעת. הן מספקות תוכנות חינם למחשבים אישיים של משתמשים, שמורידות נתונים מדעיים מהרשת ומנצלות את כושר העיבוד הפנוי של המחשבים לניתוח הנתונים. בתום הפעולה, התוכנה שולחת את הנתונים לחברה או לגורם מחקרי שלא למטרות רווח ומורידה נתונים חדשים מהרשת.
חברת אנטרופיה (Entropia), למשל, מסייעת למדענים במכון המחקר סקריפס (Scripps) להתחבר לאלפי משתמשים במחשבים אישיים במסגרת החיפוש אחר תרופות חדשות לאיידס. כדי להרוויח כסף, לוקחת אנטרופיה נתח מיכולת העיבוד שהמשתמשים תורמים לה ומוכרת אותו לחברות תרופות וחברות אחרות שנוהגות על פי רוב להשכיר מחשב על לצורך זה.
