Marvel Tokon Fighting Souls - ביקורת

כשמארוול טוקון הוכרז, היו אנשים שראו דמויות של מארוול מתחרות זו בזו ומחליפות אחת את השניה במהירות וחשבו לעצמם: יש! מארוול נגד קפקום חדש! אולם מהר מאוד היה ניתן להבין שקפקום אין שם ושהדמיון היחיד בין המשחקים היה שהם משחקי מכות מבוססי טאג. המפתחת, Arcsystemworks (שתיקרא בחיבה ארקסיס לשאר הביקורת) כבר עברה טבילה ארוכה במשחקי טאג מבוססים מותגים(דרגון בול פיטרזזזזז) או במשחקי המכות שלה עצמה שכבר כללו גרסה אחת מפורסמת של מכניקת החלפת לוחמים במהלך הקרב (Blazeblu cross tag battle).

ה"בעיה" של ארקסיס תמיד הייתה נגישות- המשחקים שלה ברובם נועדו לקהלי ההארדקור. עוד מהמשחקים הראשונים שלה, בין אם זה היה בלייז בלו או גילטי גיר, האפיון תמיד היה אנימציה מעולה ושיטת משחק שלא מרחמת על שחקנים מתחילים(פייטרזזזז היה היוצא מן הכלל). זה עזר לסטודיו להתבדל ממשחקים אחרים בז'אנר משחקי המכות בדו מימד. דרושה קצת יותר מהיכרות בסיסית עם הדמות שלך והקיט שלה(לדוגמה האם היא Zoner - שיטה שמבוססת על להרחיק את היריב ולשלוט בקרב עם התקפות מרחוק או Shoto שטוב בהכל אבל לא ממוקצע בכלום). אז נשאלת השאלה, לאיזה כיוון ארקסיס הלכו? מארוול נגד קפקום? דרגון בול פייטרזזז? אולי אפילו טקן טאג? ובכן, זה ארקסיס. הם עשו ארקסיס, עם טאג. פרזנט אגרסיב.

הפרזנטציה של מארוול טוקון מתחלקת גם היא לכמה מרכיבים - סרטי ה-FMV (יש איזה 7 כאלה כולל הפתיח. כל ה-FMV במצב הסיפור חוזרים על עצמם ולא משתנים בין פרק לפרק) עשויים ברמה שלא תבייש שום תוכנית אנימה מושקעת. כשנכנסים ל"פרקים"(מצב הסיפור של המשחק) בוחרים בין 5 הקבוצות שהוכרזו למשחק, שמסודרים בצורה של ספרי קומיקס גדולים(Omnibus). התפריט מאוד נעים לעין אבל קצת מבולגן. אם תרצו לגשת לגלריה או דברים ששחררתם במשחק, תצטרכו ללחוץ על כפתור האופציות (אני מתגעגע לכפתור סטארט…) ומשם יפתח מיני תפריט חדש. מצב האימון הרגיל "חבוי" בלחיצה על מרובע וכניסה ל"אימון מהיר". שם אפשר גם להמתין כבר לקרב קז'ואלי או מדורג. תרצו אימון? כנסו ל-training בתפריט הראשי אבל אם תרצו שיעורים על כל דמות בנפרד? זה נמצא ב-character lessons דרך תפריט ה-Battle.

החיסרון הראשון של המשחק יעלה בדיוק כאן - המצבים. אין יותר מדי מה לעשות במבט ראשון. מצבי הסיפור חמודים ומושקעים, כולם נכתבו על ידיקירון גיליאן (שהתחיל בכלל בתור מבקר משחקים וכיום נחשב לאחד מכותבי הקומיקס הטובים בעולם) שכיוון לעלילה פשוטה אבל שהדמויות שמשתתפות עדיין ירגישו כמו עצמן ולא יהיו מנותקות לחלוטין מההתנהגות שלהם ביקומי מארוול השונים. אבל כל 5 הפרקים יקחו לכם מתחת ל-5 שעות לסיים. לצערי, אין פה מצב ארקייד קלאסי שבו יש סיום עם איזה סרטון או מצגת לכל דמות. יש את הארקדיה, שזה מצב לחימה קצת הזוי שמתחיל בדמויות צ'יבי שרצות על המסך במטרה להשיג כמה שיותר כוכבים עם הבסת הצ'יביז היריבים, איסוף חפצים ומציאת נקודות אור/אופל שצריך לשאוב עד תום ללא הפרעה. יש שם קלפים לחזק שמוסיפים לכוח שלך בקרב ואחרי כל משחק צ'יבי כזה יהפוך לקרב שמתבסס על המיקום שהשגת בתור צ'יבי. הקרבות הם המשחק הרגיל שאליו מתווספים הקלפים שלך ושל היריב להעלות את הכוח/בריאות/מהלכים מיוחדים. כל KO נחשב גם הוא לכוכב. לאחר הקרב…חוזרים שוב להיות צ'יבי וזה חוזר על עצמו ב-3 שלבי צ'יבי ובינהם 2 קרבות מבוססים על ספירה של כמות כוכבים (מקום ראשון נגד אחרון, מקום שני נגד שישי וכו'). המשחק נסגר בשלב צ'יבי אחרון כשהמנצח מחזיק בהכי הרבה כוכבים. אם להיות עדינים, זה לא מה שציפיתי. האם זה עדיף על באולינג או קארטינג או כדורעף? לא יודע. לפחות משחק המכות עדיין שם איפשהו…

יש את מצב האולסטאר, בו יהיה אפשר לשחק במספר קרבות כשהבוסים הם וריאציה של הקבוצות שהמשחק בחר כברירות מחדל למצב הסיפור. בסיום כל-4-5 קרבות, מקבלים סוג של תמונה של המנהיג אותו ניצחנו.

יש גם מצב הישרדות, כאשר כל ניצחון מקנה לכם תוספת די קטנה של חיים עד לאחרי הקרב הרביעי, בו אתם יכולים לבחור חיזוק להמשיך איתו הלאה. הלופ חוזר על עצמו כל 4 קרבות עד שאתם נפסלים, כאשר בשלב מסוים מקבלים פלטת צבעים חדשה לדמויות אם הגעתם לשלב גבוה מספיק. עכשיו פה נעוצה הבעיה - אני לא יכול לקטול את Invincible vs על מצבי האונליין שלו ולא לעשות את אותו הדבר כאן (למרות שכאן יש משמעותית יותר מה לעשות). מאוד חסר לי מצב סיפור שלם וארוך (אם פייטרזז קיבל למה מארוול טוקון לא?) או מצב ארקייד נורמלי. הקטע של לדחוף את השחקן כמה שיותר מהר לאונליין זה קצת גורע מאנשים כמוני, שפחות נהנים ממנו בד"כ (אל דאגה נגיע לזה גם). כולי תקווה לאיזה DLC נורמלי מעבר לרק דמויות חדשות אלא גם למצבי משחק חדשים לשחקן יחיד.

אומנות בלחימה

הגענו לקטע שהולך להיות מלא בשבחים, על גבול הלקקנות. המשחק הזה פשוט נראה מדהים. כשזה כבר לא גרפיקה אלא אומנות לכל דבר. תנו לאנשים לשחק במשחק הזה עוד 30 שנה והם יגידו שהוא נראה מדהים. כל הזירות מפוצצות מידע ורפרנסים ליקום של מארוול. לרוב הזירות יש מצבי יום ולילה והלוחמים עצמם נראים מדהים. מארוול נתנה לארקסיס חופש יצירתי מלא בעיצוב ורואים את זה על הדמויות, שנראות בחלקן שונה לחלוטין מאיך שהן נראות בד"כ אבל עדיין מכילות מפסיק אלמנטים שאי אפשר להתבלבל איזו דמות מייצגת את הלוחם שלכם. יש עיצובים שאהבתי פחות - מיס מארוול נראית כמו הקרפדה ממיי הירו אקדמיה, קפטן אמריקה נראה בן 15, ולוקי נראה נער מבולבל בן 15 (זה כן הולך עם הדמות והייתה תקופה שהוא באמת היה נער אבל זה לא מסתדר עם העלילה בתוך המשחק עצמו). יש עיצובים שדי דומים למקור כמו מגנטו ודדפול אבל יש עיצובים למשל איירון מן והגובלין הירוק שממש אהבתי את איך שהם יצאו למרות שהם שונים מהמקור. אולם השדרוג העיצובי המשמעותי ביותר מכל הדמויות מקבל הבוס של המשחק, ה"אלוף". מבחינת יקומי מארוול לא מדובר בדמות חדשה, אולם היא מעולם לא נראתה טוב יותר מבחינה עיצובית. לקחו דמות שבד"כ מכילה קוקו קרחת עם מוטיפים של ג'יני זול עם מלא שרירים לדמות שבאמת נראית כמו בוס בכל המצבים שלו.

הזירות נראות מדהים, עם מגוון רחב לבחור ממנו וגם אפשרויות רבות כשכל זירה מחולקת ל-3 (אפשר ורצוי להעיף את היריב בין השלבים במהלך הקרב) וחלקן מכילות אפילו מצבי יום ולילה. המון הופעות אורח מיקום מארוול שצופים בקרבות שלכם ובהכללה כל הדבר הזה מרגיש כמו מכתב למעריצים האדוקים.

מבחינה אומנותית, טוקון מרגיש בדיוק כמו שהוא צריך - משחק מכות עם השראה ממשחקי עבר יחד עם אנימה יפני ביקום של מארוול. הכי מדויק שאפשר היה לבקש.

מארוול קומבט

כל זה לא באמת שווה או רלוונטי אם המשחקיות עצמה לא כיפית. אז בואו נדבר עליה קצת מעבר ל"זה משחק של ארקסיס" ונתחיל בהתחלה המתבקשת - זה משחק של ארקסיס.

אתן פה מלא קרדיט - ארקסיס עשו עבודת קודש בלנסות לצמצם את רמת הקושי ועקומת הלמידה של משחקי המכות שלהם להפוך את המשחק לנגיש יותר. כמו רבים ממשחקי המכות כיום ישנה אופציה "מודרנית" לדלג על שינון מהלכים כמו אחורה למטה או למטה קדימה ואז מכה. כל זה עדיין נמצא, ואפילו יוריד יותר חיים במקום להשתמש בקיצור, אבל המשחק עצמו די "ממליץ" לך פשוט ללחוץ על R1 (כפתור למכות ייחודיות) או R2 (כפתור למכות שמבוססות על כישרון הדמות. אל תשאלו אותי למה הפרידו בניסוח בין R1 ל-2 כי אין לי מושג) יחד עם כיוון. המכות מחולקות ל-3 סוגים: קלה, בינונית וכבדה. מכות מיוחדות בשימוש המכה הכבדה יעלו בנקודות כישרון, בהן משתמשים גם לסופרים ולספיישלים למינהם. סיום קומבו עם מכה קלה יביא חבר אחד שניים או שלשה לעזור בקומבו אחרון. מכה בינונית תפעיל את הסופר אוטומטית ברגע שתסיימו איתה קומבו ומכה כבדה תפעיל את האולטימייט. זה משהו שהוא לא באמת ניתן לביטול בשום צורה נכון לעכשיו אבל אם זה ממש יפריע לשחקנים זה כנראה ישתנה בעתיד. לי אישית המשחק גם ככה מאוד מבולגן אז כל דבר שקצת מפשט אותו בא לי בטוב.

עם כל זה, ארקסיס לא היו מוכנים לוותר על הלב הפועם שמייחד אותם - התמקצעות. חרף כל הרשום לעיל, מערכת הליבה של המשחק לא פשוטה כלל. היא תדרוש מכם לדעת מתי לעשות קאונטר בזמן, מתי להסתער, לשנן קומבואים ספציפיים לדמויות ו"לקרוא" את המהלכים של היריב על ידי זיהוי פריימים. הכל מאוד מדויק וממש מהיר. הקצב של המשחק מאוד מהיר אפילו ביחס למשחקי מכות אחרים בז'אנר ואם לא תהיו זריזי תגובה באופן מיוחד אתם תסיימו סיבובים שלמים עם פה פעור ומבט של "מה לעזאזל קרה פה???".

מכניקת הטאג גם קצת שונה מהנורמה. קודם כל יש מד חיים משותף אחד במקום שלכל דמות יהיה מד חיים משל עצמה. המשחק מתחיל עם המנהיג שנבחר ראשון ובן זוג אחד לטאג עד שמתקיימים אחד מ-2 התנאים - אם הפסדתם את הסיבוב, אתם תקבלו שותף נוסף. לחילופין אם ביצעתם מכה ספציפית או זריקה של היריב ליד קיר ויש שלב נוסף בצד הקיר, אתם תעברו לשלב אחר והמעיף יקבל דמות נוספת לעשות איתה טאג. זה כל כך קריטי שבאמת הייתי ממליץ לשחקני ספה לבזבז את הסיבוב הראשון בלהעיף אחד את השני בין השלבים עד שלכולם יש4 לוחמים ורק אז להתחיל לשחק. זה מוסיף עוד אופציות לטאג, להחלפה שלדמויות שיתאימו יותר לדמות מולכם ולהעלאת הקובמו במקרה של סיום הקומבו עם מכה קלה.

הרוסטר על פניו נראה היה לי קצת דל בהתחלה. 20 לוחמים זה לא כל כך הרבה במשחק עם קבוצות של 4. אבל מהר מאוד הבנתי למה - כל דמות שונה לחלוטין אחת מהשניה. על פניו דוקטור דום ומגנטו יושבים על אותה משבצת (זונר) אבל הם שונים לחלוטין מבחינת אסטרטגיה. כל דמות קיבלה פה מספיק אהבה כך שתצטרכו ללמוד אותה גם אם כבר למדתם דמויות אחרות . כמובן שכבר יש דמויות שהם מטא כמו מגיק (אני מסרב להוסיף את הצ'ופצ'יק עם מגיק, מג'יק זה שימוש של השם עם C ושלה נגמר בK) שפשוט מצליחה לייצר בלגן ולשלוט בו מחדר בעזרת השערים שלה. אין משהו במשחק שהעביר בי צמרמורת כמו לשמוע Portal במבטא רוסי מוגזם. דמות נוספת שזכתה לכבוד היא הגובלין הירוק עם הגליידר שלו והאלק בתפקיד ה-bigbody של המשחק. זה חלילה לא אומר שהקרב כבר נגמר כשהם בקבוצה השניה אבל כן תיתקלו בהמון "קסם" בקרבות שלכם, לפחות נכון להיום.

לגבי האונליין- הוא השתפר פלאים במהלך השבוע וחצי האלו. בימים הראשונים הוא באמת היה איטי ומסורבל וכמעט בלי שחקנים אבל כיום הרשת התמלאה ביריבים שמחכים לבדוק מה כל אחד שווה. המשחקים שעשיתי היו נטולי לאגים והמשחק רץ לא פחות טוב מבאופליין.