חורבת זמימרה
 | |
| תבליט אריה מבית הכנסת | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| קואורדינטות | 32°56′45″N 35°40′48″E / 32.945793395478°N 35.679888672482°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   חורבת זמימרה  | |
  | |
חורבת זמימרה (במקור: ח'רבת זמימרה) הוא אתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, בו נתגלו שרידי יישוב יהודי מתקופת התלמוד ובית כנסת עתיק. על חורבות היישוב היהודי נבנה כפר ערבי שהשתמש באבנים הקיימות בחורבה.[1] החורבה שוכנת כשני קילומטרים מצפון לנקודת המפגש של נחל זוויתן עם נחל משושים, ומעל גדתו המערבית והתלולה של נחל זוויתן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסקרים שנעשו במקום הובילו את החוקרים למסקנה שהאתר היה מיושב החל מתקופת הברונזה הקדומה ב'. היישוב במקום נמשך בתקופה ההלניסטית, לכל אורך התקופה הרומית בארץ, בתקופה הביזנטית ועד לתקופה הממלוכית.[1]
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחורבת זמימרה נתגלו שרידי יישוב יהודי קדום ובו שרידים של מבנה בית כנסת קדום. בבית הכנסת נמצאו פריטים ארכיטקטוניים האופייניים לבתי כנסת בגולן והכוללים אבני גזית, עמודים וכותרות. חלק מאבני בית הכנסת ובהם אבנים מעוטרות שימשו לבניית בתי הכפר הערבי בתקופה מאוחרת יותר.[1]
בנוסף, נתגלו בשטח חורבת זמימרה שרידי בית בד, שרידי אגני ואבני ריסוק, משקולות, בודדה וגת. ממערב לאתר נחשף אזור של מאוזוליאום וקברי חצובים.[1]
ממצאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממצאים שנתגלו בחורבת זמימרה כוללים לוח בזלת עם חריטה של מנורת שבעת הקנים וארבעת המינים, כן תבליט של אריה, שכנראה עיטר את ארון הקודש במבנה, מזוזות של בית הכנסת, כרכוב פינתי, אבן בנייה עם מנורה חרוטה עליה, מכל איגום שבור. מצפון וממערב לאתר נתגלו שרידי מאוזוליאום וקברים.[1]
בית כנסת נוסף מתקופת התלמוד נתגלה גם בחורבת עסליה, כשני קילומטרים מצפון לאתר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]א' שילר, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, גיליון 50 – הגולן, תשמ"ז-1987, עמ' 156.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 בן אפרים יגאל, אפשטין קלר, אורמן דן, גולני אמיר, מעוז אורי צבי, יצחקי גל, אילן צבי, בן דוד חיים, סקר רמת הגולן, באתר רשות העתיקות